מקף בפעם הרביעית
ביקורת השקת גיליון מס' 4 של כתב העת לספרות "מקף"
בתיאטרון MOVE ,,,
29.8.2013
מאת חגית בת אליע'זר
נעים להכיר – עוד תיאטרון בתל אביב –בשם MOVE שניצב לו במקום נגיש באמצע הדרך בין שתי תחנות הרכבת : המרכז והשלום. עורכי כתב העת לספרות "מקף" חני שטרנברג ויואב איתמר הפיקו והנחו פסטיבל בן 3 ימים "שירה ואחיותיה" – מופעים וסדנאות המשלבים שירה והאמנויות האחרות. במסגרת הפסטיבל נערכה השקת "מקף" 4 – גיליון עשיר ומגוון הכולל שירים, סיפורים, מאמרים, שיחות עם אמנים, במקור וכן בתרגום מאנגלית, מערבית, מיפנית, מאוקראינית.
בתחילת ההשקה חני הציגה את נושא הגיליון – הגירה. מעבר למרכזיות ההגירה בתולדות העם היהודי החל מ"לֵךְ לְךָ" לארץ כנען, דרך גלויות מצרים-בבל-אשור-רומי והעזיבה ההמונית של אירופה הנאורה לכאורה שיחסה ליהודים חשף את פרצופה המכוער, זהו נושא אוניברסלי: כל תנועה בזמן ובמקום היא הגירה מהמצב הקודם לזה הנוכחי.
הגיליון נפתח בראיון מרתק שחני שטרנברג ערכה עם הסופר אהרון אפלפלד – ניצול השואה, כותב על השואה, איש בעל נסיון חיים עשיר, סופר מוערך. יש לו מה להנחיל לדורות הבאים של הסופרים: "תהיה מה שאתה, תהיה הנסיון שלך" – עצה כנה ונבונה מפי סופר חשוב.
יואב איתמר התמקד בשיריו בדמותו של לוט התנ"כי. לוט הוא מהגר נצחי שנגזר עליו לנדוד גם בארץ. יואב קרא שירים מרשימים על דמותו הטרגית של לוט שדבקו בה כינויים מעליבים דוגמת "שיכור כלוט" והגינוי של גילוי העריות. השומעים הזדהו עם השירים והגיבו על בטויי ההומור הדק שבסוף השיר "המערה":
המערה
אני שכור מגעגוע.
קר במערה, קר ולח.
מסריח ושחור מריח מדורות.
אלוהים, אני שואל
איזו הכנסת אורחים היא זו?
בכל זאת, אינני רוצה לגור עם אנשים.
הכי קל להיות צדיק כשחיים לבד.
יש בי זכרונות, אין בי תשוקה.
בלבי יש נחמה אחת.
בנותי, לפחות, ישמרו על תומתן.
השירים היפים ההגירתיים האלה על לוט אינם בגיליון. מוטב היה לכלול אותם.
יובל גלעד אמר שעומד לקרוא 3 שירים, הראשון על אלזה לסקר שילר מ"מקף" 4, השנים האחרים – חדשים ואינם מופיעים בו וכל שיר עצוב מקודמו. הבטיח וקיים. השתררה באולם דממת קשב. קריאתו של יובל תאמה את הנושאים הכבדים: הוא הזדהה עם סבלם של גיבורי שיריו.
*
מדע בודד כבורא
מְסַרְטֵן קופים טוב-טוב.
מדע מזיל ריר על חיי נצח
גם במחיר רצח כמה אלפי שעירים.
מות יכול להיות מתנה גדולה מהחיים
כשאתה קוף מוכה הזיות
תחת אור אדום של ניסויים.
…
טוב שבאת, יובל. שיריך ואופן קריאתם נצרבו בזכרון הנוכחים. בזכותך הוזכר שמה של אמך – רות גלעד ששירה "ברלין" מופיע בגיליון ואני אישית שמחתי לראותך – "אחי" לביקורת הספרות ב"יקום תרבות" – מבקר שנון, חריף ואמיץ, מושך אש התגובות.
ועוד קשרי משפחה – שני שיריו של עומר שין – בנה של חני שטרנברג – מופיעים בגיליון. חני קראה את השירים. בשיר "כמו בגוד אולד דייז" המתח נבנה ומגיע לשיאו בבית השלישי והאחרון:
עכשיו אני בשקט
הלכתי למצוא את אשר אבד
איך אנחנו עירומים בכנרת
כמו בגוד אולד דייז
איך אני רוצה שהכנרת תעלה על גדותיה
ותבלע את כל העולם
גל קוסטוריצה נדדה בין 3 ערים : באר שבע – תל אביב – ירושלים ומצאה בבירה את האהבה. בערים הישראליות הקרובות כל כך גיאוגרפית גל רואה תרבויות שונות מאובחנות וכותבת על כך בספר שיריה החדש שנקרא ממש כך: "מהגרת". ב"מקף" מופיע השיר "קו 13" אשר חותם את ספרה, המתאר את יחסה המורכב אל שתי הערים: תל אביב וירושלים וזאת בקודים אישיים חידתיים כש "פילגש המים" היא תל אביב, "העיר השחורה" זאת ירושלים ועל כך אנחנו למדים מדבריו המבהירים של רן יגיל – עורכו של הספר.
קו 13
עכשיו
כשרופה היום לערוב
פני נגד כיוון התנועה
נתונים הרחק בפילגש המים.
וכשגבי בתוואי שיהיה הרכבת
חודר במהופך
במנהרת סי-טי
אל גטאות גאולה
שהיו
חצר ביתי.
אני מתפתלת ללמוד
כמו העיר השחורה
להתנהל
במעלה
ההר.
שירה כהן כותבת שירים כל כך פנטסטיים ובלתי צפויים שהם מתאימים לכל נושא. שירה מתגוררת עכשיו בחיפה אליה עברה מתל אביב – גם זאת הגירה.
שיריה מדברים בלשון "אנחנו" ומפי דמויות מדומיינות רבות. לשירה נוכחות מרשימה, אדומת השמלה. שורות מסקרנות חזקות יוצאות לאוויר האולם ואיש לא ינחש מה יבוא בעקבותיהן – הפתעה רודפת הפתעה:
…
הגוף ספג עודף קרינה
ואי אפשר היה לתלות נדנדות
על ענפי העצים ששרפו
את העור שבפנים כף היד.
…
אי שם בשנות נעוריו
ראה את מעט הדבש
שהיה
מתגלגל והופך לכדור
שורף עשבים צפופים שצמחו
…
שירה כותבת כבר שנים ועכשיו בשלה ההחלטה להוציא ספר ביכורים. נאחל לה הנאה והצלחה.
נקודא זינגר הוא מהגר מתמיד. מאז עליתו ארצה מרוסיה בשנת 1988 הוא מהגר חליפות בין השפות: כותב בעברית וברוסית, מתרגם בשני הכיוונים. נקודא קרא את "מזבלת הזמן האבוד" – קטע מהרומן "כרטיסים בקופה" המופיע ב"מקף". 23 פסקאות ממוספרות המתארות קרעי זכרון מהוות את עיקר הטקסט. הן לקוחות מהוואי רוסי- סיבירי ומתובלות בהומור המיוחד של אותם חבלי הארץ.
15. כרזה צבעונית "לא תעשה לך אשל וכל גבינה!" במרפאת שכונת הרכבת, שהופיעה בעיצומו של המסע נגד החמצת חלב ביתית.
…
19. פאשה ירון – פיסיקאי משוגע, שלבש מעיל פרווה וחבש כובע טייסים אפילו במיטה ומת מאכילת נקניק "דיאטטי".
נקודא גם מהגר בין האמנויות. בנוסף להיותו פרוזאיקן כהגדרתו הוא אמן פלסטי וצייר. נקודא פרסם את ספר האמן "שיעורי כתיבה טמאה". מספר ציורים מתוכו הוקרנו בצורה מחזורית כל משך ההשקה.
שני מוסיקאים ליוו את ההשקה: ירונה כספי שמטיבה להלחין שירי משוררים ולירן אלעל שהוציא זה עתה את אלבומו הראשון "מקום שקט" בו הוא כתב והלחין את רב השירים. לירן הרשים בביצוע שירו "אמצא אותך" בו המנגינה משרתת את המלים: מלווה ומדגישה אותם.
אולי זה קצת נאיבי
בתסריט התל-אביבי
להניח שתגיבי
לשידוך האטרקטיבי
ואולי זה קצת פתטי
וזה לא כל כך פואטי
…
אבל אני אמצא אותך …
י
ירונה כספי מציגה את הגישה האחרת להלחנת שיר. המנגינה וקולה של ירונה עוצמתיים, מרכזיים והמלים תופסות נפח קטן ביצירה הכוללת ולרוב נופלות בעוצמתן מהדרמטיות של המוסיקה. בעקבות כך מתבהרת לי התובנה: המשוררים לא מספיק משוחררים וחריפים בשיריהם- נוקטים צנזורה עצמית מעכבת. בואו נפסיק עם שירים "מינוריים קטנים" ונכתוב שירים "מז'וריים גדולים".
מבחינה ויזואלית המוסיקאים תפסו את מרכז הבמה – את רוב רובה של הבמה – עם האורגן גדול המימדים שלהם – ועמדת המשוררים נדחקה הצידה ליד עמוד המיקרופון, אך הסידור הזה רק מדגיש את היות השירה רוחנית, ללא צורך באביזרים: היא מרעידה את עור התוף ומרטיטה את מיתרי הנפש.
הייתי ממליצה לשנות את התמהיל: יותר קריאת שירים פחות השמעת שירים מולחנים. בנוסף למשוררים שהשתתפו בהשקה, מופיעים בגיליון שיריהם של חיים ספטי, שרה כוי, טלי עוקבי, גילי חיימוביץ'- משוררים מעניינים, מסקרנים. הייתי רוצה לפגוש אותם כאן בהשקת "מקף".
שמחתי להכיר את חני שטרנברג – אשת ספרות רבת הפעלים : משוררת, סופרת, עורכת.
שיתוף הפעולה הנהדר שלה עם יואב איתמר ניכר בכל: בהפקת הפסטיבל, בהנחיית ההשקה וכמובן בעריכה המשותפת של כתב העת "מקף" – ומכאן הצלחתו להגיע לגיליון מספר 4 ולתודעת שוחרי הספרות.
ניתן להשיג את הגיליון בכתובת המערכת:
yoitamar@gmail.com
באינדיבוק:
http://indiebook.co.il/%D7%9E%D7%94%D7%A4%D7%9B%D7%AA-%D7%9E%D7%A7%D7%A3-4/
ובחנות תולעת ספרים בת"א.
ראו גם :
אנשי "מקף" בהקראה קבוצתית.