"המפגשים עם פריץ הלכו ותכפו, ולו משום שמשך את תשומת לבנו בגבו הכפוף, בבגדיו שלא הוחלפו, ספוגי זיעת הדרך, ובמזוודתו שלא נטש על אף מהמורות הדרך. הוא לא ברך בברכת buena camino, המקובלת על הצליינים החולפים איש על פני רעהו, הוא לא שוחח עם איש והתמיד בצעידתו העיקשת, לא כצליין אלא כאיש שקללה רובצת עליו והוא רוצה לפרוק אותה שם, בקצה הדרך בפני האלוהים". בחלקה השלישי של הסדרה "ללכת ללכת" יוצא אבי גולדברג בעקבות צליינים בכנסייה בספרד לקרוא את ההמשך
↧