‫שלושה שירים מאת אוהד ובר‬

סימנים בגשם

אֵינִי זוֹכֵר בֹּקֶר גָּשׁוּם מִזֶּה.
נוּרַת הדוּד מִרְצֶדֶת שָׁעוֹת נוֹסָפוֹת, אַךְ הַמַּיִם בְּאֶצְבְּעוֹתַּי פּוֹשְׁרִים.
בְּבוֹאִי אֶל סְטוֹק הַמִּטְרִיּוֹת שֶׁבְּאָרוֹן, נוֹכַחְתִּי כִּי הִתְרוֹקֵן.
הַחֲתוּלָה חַגָּהּ סְבִיבִי, רְטֻבָּה, שׂוֹרֶטֶת כֻּרְסָאוֹת.
הַמְּעִיל הַכָּבֵד מִבַּזֵל, שֶׁנִּשְׁכַּח בְּקוֹלָב,
מַמְתִּין עַכְשָׁו מְנֹּעַר מֵאָבָק.
אֲפִלּוּ עֲטִיפַת הַנַּיְלוֹן לֹא הִצְלִיחָה לְהָגֵן
עַל הָעִתּוֹן שֶׁהִתְגַּלָּה מָרוּחַ בֶּחָצֵר.
דָּבָר אֵינוֹ כְּהֶרְגֵּלוֹ הַבֹּקֶר,
אוּלַי אֶמְצָא אַהֲבָה.

יונים מבעד לצמתך

לִידִיעָתֵךְ, אֲנִי חַי
עִם הַיּוֹנָה בְּחַלּוֹנִי.
הִיא כְּבָר בּוֹנָה לָהּ קֵן, עָפָה,
שָׁבָה עִם שְׁבָבֵי זְרָדִים,
מַשְׁעִינָה אוֹתָם בְּצֶל הַסּוֹרָגִים.

לִידִיעָתֵךְ, אֲנִי חַי
עִם הַיּוֹנָה. חַי אִתָּהּ.
כֵּן, תְּחִלָּה הֵד חֲבָטוֹת כָּנְפֶיהָּ צָרַם לִי
כְּפִיצוּץ רָחוֹק בָּעִיר שֶׁמְּקוֹרוֹ עָלוּם.
כְּאָבָק. אַךְ אֵין עוֹד מָקוֹם לְחֲשָׁשׁ.

כְּשֶׁבִּרְצוֹנִי לִישֹׁן אֲנִי מֵסִיט
חַלּוֹן, מֵגִיף, מַדְּלִיק…
שׁוֹכֵחַ.

בְּקוּמִי,
הִיא שָׁם, מִתְבּוֹנֶנֶת בִּי.
מִתְכָּוֶצֶת וּמִתְּנָפָּחַת, צַוָּארָה מְנַגֵּחַ,
עֵינֶיהָ רֵיקוֹת, רַגְלָיהָ אֲדֻמּוֹת דּוֹמוֹת.
הַיּוֹנָה. נוֹצוֹת. הַיּוֹנָה.

לִידִיעָתֵךְ, הִשְׁלַמְתִּי עִם שְׁתֵּיכֶן.
כֵּן, הַמַּאֲבָק מֵאֲחוֹרִי.
הִיא מַנִּיחָה זֶרֶד, אֲנִי זֵרים
לְאֲהוּבָתִי שֶׁלֹּא רוֹצָה.

אוהד ובר

אוהד ובר הוא יליד 1988 ותושב ירושלים. הוא סטודנט למשחק בסטודיו "ניסן נתיב" ובוגר כיתת השירה של "הליקון", 2011. ובר כותב את מדור השירה "המעבדה לשירה" בעיתון הירושלמי "פי האתון".  שיריו פורסמו במוסף תרבות וספרות של הארץ, שבו, אפיריון, משיב הרוח, מעין, שירון המהפכה, כביש ארבעים, העוקץ ועוד.