![Photo]()
הופיע ב"דיוקן מקור ראשון " וב"סוף שבוע מעריב " נובמבר 2013
היום ה-22 בנובמבר 2013 מלאו חמישים שנה לרצח נשיא " ארה"ב ג'ון קנדי.
מחקרים מפורטים, עדויות מהימנות וניתוחים מעמיקים מגלים שלי אוסוואלד לבדו לא היה יכול לרצוח את נשיא ארה"ב ג'ון קנדי. הבעיה היא שלפי אותם מחקרים, עדויות וניתוחים, לפחות שלושים בני אדם ירו בנשיא בו זמנית, מארבעה בניינים שונים ומעשר סיבות שונות. כתבנו אלי אשד, חובב נלהב של קונספירציות-קנדי, מאמין שהצליח למצוא בין ערימות התיאוריות המגוונות והסותרות את המפתח לפתרון התעלומה.
![]()
"ההיגיון שלנו אינו מסוגל להפנים את העובדה שאיש בודד וקטן הפיל ענק בין הלימוזינות שלו, הגייסות שלו והשומרים שלו. אם אדם נטול ערך כזה הצליח להשמיד את מנהיג האומה החזקה ביותר עלי אדמות, אזי עולם חסר מידות בלע אותנו, ואנו חיים ביקום אבסורדי" (נורמן מיילר, סופר ועיתונאי אמריקני).
לאחרונה הטיל מזכיר המדינה ג'ון קרי פצצה. בראיון לרשת אן-בי-סי אמר קרי שיש לו "ספקות רציניים האם לי הארווי אוסוולד פעל לבדו". זו הפעם הראשונה שאישיות אמריקנית כה בכירה מפקפקת בפומבי במסקנות הרשמיות בעניין רצח הנשיא ג'ון פ' קנדי. ועם זאת, קרי אינו הבכיר הראשון שחושב כך; ידוע שהנשיא לינדון ג'ונסון, יורשו של קנדי, החזיק בדעה דומה, וכך גם הנשיא לשעבר ביל קלינטון ואישי ממשל אחרים. לפי סקרי דעת קהל, גם רוב הציבור בארה"ב לא מאמין שהרצח שזעזע את העולם היה פרי תכנון וביצוע של מתנקש בודד.
חמישים שנה חלפו מאז רצח קנדי, אחד האירועים הטראומטיים בתולדות ארה"ב. כל אמריקני שחי באותו זמן זכר היטב גם כעבור שנים היכן היה ומה עשה כששמע על האירוע. להלם הגדול תרמה גם ההבטחה שהייתה גלומה בקנדי: הנשיא בן ה-46, שהקרין יופי ומרץ נעורים, הצטייר כמי שיצעיד את ארצו בבטחה לעתיד טוב יותר, אך כל החלומות הללו נגדעו באחת.
על ההשלכות הרות הגורל שנתלו ברצח אפשר ללמוד מספר המדע הבדיוני המפורסם 'נוףזמן' מאת גרגורי בנפורד (1980). בספר הזה, מידע שמועבר מהעתיד לשנת 1963 מצליח למנוע את הרצח וכך ליצור עולם טוב יותר. מנגד, בספר '22.11.63' של הסופר סטיבן קינג יש אדם שחוזר בזמן כדי למנוע את רציחתו של הנשיא האמריקני, אלא שבגרסה של קינג הופך ההווה לגרוע יותר, ולנוסע בזמן אין ברירה אלא לחזור שוב לשנת 63' ולדאוג שהרצח אכן יתבצע.
אין אפשרות כמובן לדעת עם מי משני הסופרים הצדק, והאם כהונה מלאה של קנדי הייתה משנה את עולמנו לטובה. ועם זאת, כיום יודעים שתכונות המנהיגות שיוחסו לקנדי היו מופרזות. ברבות השנים התברר כי הוא היה נשיא חולה שהסתיר את מחלותיו מהציבור הרחב. קנדי אף ניהל רומנים עם נשים שונות בין כותלי הבית הלבן, ולא פעם חשף בפניהן סודות מדינה. גם בכל הקשור לפעולותיו במסגרת תפקידו, יש הרואים בו נשיא כושל, שכמעט הביא את העולם לחורבן גרעיני בעת משבר הטילים עם ברית המועצות. ואם מדברים על פעילות למען זכויות אזרח – יורשו לינדון ג'ונסון, כך טוענים, פעל הרבה יותר ממנו בתחומים הללו.
בד בבד עם הסרת ההילה מעל ראשו של קנדי, צמחו עוד ועוד תיאוריות קונספירציה שמתיימרות לספק הסבר חלופי לנסיבות מותו. האם אכן נרצח נשיא ארה"ב בידי אדם פרטי שפעל על דעת עצמו, או שמא היה מי ששלח את האיש? האם היו אלה הסובייטיים או הקובנים? לינדון ג'ונסון או המאפיה האמריקנית? ואולי המוסד הישראלי הוא שהחליט לחסל את נשיא ארה"ב? ושאלה לא פחות חשובה: מדוע בכלל מתעקשים כל כך הרבה סופרים, פוליטיקאים ואזרחים מן השורה, להוכיח כי הגרסה הרשמית למה שאירע לפני חמישים שנה, רחוקה מאוד מן האמת?
המרגל שחזר מן הכפור
22 בנובמבר 1963, טקסס. הנשיא קנדי יצא ממלונו שבעיר פורט-וורת' והגיע בטיסה לעיר דאלאס, שם עמד לנאום בארוחת צהריים חגיגית. אלפים מתושבי העיר קיבלו את פניו בתשואות כשירד מהמטוס ונכנס יחד עם אשתו ז'קלין ללימוזינה שהמתינה להם. זו הייתה מכונית פתוחה: בגלל מזג האוויר הנאה הסירו את החלק העליון שלה, כולל החלונות שהיו חסינים בפני כדורים.
הזוג הנשיאותי ישב בספסל האחורי, כשלפניהם יושבים מושל טקסס ג'ון קונלי ורעייתו נלי. השיירה שבה נסעו האטה כשהתקרבה לצומת. בפינה עמד בניין ישן בן שש קומות, ובו בית מסחר גדול לספרים. בחלון הקומה השישית, ששימשה כמחסן ספרים, המתין אחד מעובדי המקום. הוא עקב אחר תנועתה של השיירה מבעד לטלסקופ המחובר לרובה.
גברת קונלי הסתובבה לאחור אל הנשיא ופתחה עמו בשיחה, ובאותו רגע נשמעו היריות. הנשיא נפגע וקרס בתוך המכונית. גם המושל קונלי נפצע. אנשי השירות החשאי שתפקידם היה להגן על קנדי חיפשו מיד את היורה אך איש לא נראה בשטח. הנשיא הפצוע אנושות הובהל לבית החולים, אך כבר לא ניתן היה להציל את חייו.
המרגל שחזר מהכפור
![]()
כעבור זמן קצר נעצר המתנקש, שבמהלך בריחתו מהזירה הספיק לרצוח שוטר בשם ג'פרסון טיפיט. הרוצח, לי הארווי אוסוואלד שמו, התגלה כחייל אמריקני לשעבר שמאחוריו סיפור חיים מסובך ומורכב. ככל שנחקרה דמותו בשנים שלאחר מכן, התדהמה רק הלכה וגברה. הוא נולד בארה"ב ב-1939 ובגיל 17 התגייס לצי האמריקני, אך לבקשתו שוחרר מהשירות כדי לטפל באמו החולה. כעבור זמן החליט לנסוע לברית המועצות, בימים שבהם המלחמה הקרה הייתה בעיצומה. במהלך ביקורו, כך התברר מאוחר יותר, הציע אוסוואלד לשלטונות הסובייטיים מידע על מתקנים אסטרטגיים של ארה"ב ומידע סודי נוסף שרכש בעת שירותו במרינס. הרוסים קלטו אותו לחיקם בשמחה.
אוסוואלד קיבל עבודה בבית חרושת לטרנזיסטורים במינסק, התחתן עם בתו של קולונל בקג"ב, אך אחרי שנתיים וחצי החליט לחזור למולדת יחד עם אשתו. אף שהסי-איי-אי בהכרח ידע על פעילותו ברוסיה, הוא לא נעצר בכניסתו לארה"ב. איש לא עשה לו בעיות מיוחדות, מה שבהחלט מבסס את הסברה שאוסוואלד שימש סוכן כפול של ארה"ב ברוסיה.
לאחר שובו השתקע אוסוואלד בניו-אורליאנס, וב-1962 שוב שינה כיוון והצטרף לארגון קובני שתמך בקסטרו. בשלב מסויים אף ניסה להגיע לקובה, אך נדחה שם. לימים התברר שהאיש קיים גם קשרים הדוקים עם ארגוני פשע ועם גופים מסוגים שונים ומשונים.
לאחר שנעצר בחשד להתנקשות בנשיא, הכחיש אוסוואלד את החשדות נגדו. אף שעדי ראייה הבחינו בו נמלט מהמקום, וטביעות אצבעותיו נמצאו בנקודה שממנה נורו הכדורים, טען האיש ש"אחרים עומדים מאחורי הרצח". ייתכן שהיה מבהיר מיהם אותם "אחרים", אלא שעוד לפני שהסתיימה החקירה נורה אוסוואלד למוות בעת שהועבר בין בתי כלא. היורה, ג'ק רובי, אדם מפוקפק שהיה קשור לפשע המאורגן, טען שעשה זאת כדי לנקום את נקמת הנשיא ולמען אלמנתו, ז'קלין קנדי. זמן קצר אחר כך מת גם רובי בעקבות מחלה קשה שממנה סבל.
מיד לאחר רצח קנדי מינה הנשיא החדש ג'ונסון ועדת חקירה בראשותו של
ארל וורן, נשיא בית המשפט העליון הפדראלי. לצדו ישבו עוד כמה דמויות ידועות בפוליטיקה האמריקנית, כמו ראש הסי-איי-אי לשעבר אלן דאלאס ונשיא ארה"ב לעתיד ג'רלד פורד. במשך תשעה חודשים בחנה הוועדה הזו את הממצאים, ו-14 עורכי דין מטעמה ערכו חקירת שתי וערב ל-395 עדים וגבו עדויות בשבועה מ-63 עדים אחרים. גופי הביטחון של ארה"ב סיפקו לה תמלילים של אלפי עדויות נוספות. לבסוף הוגשו המסקנות בדו"ח שהשתרע על פני 469 עמודים, וכן 408 עמודים נוספים של הערות ומראי מקומות, ועוד 261 אוגדנים של מוצגים ועדויות. השורה התחתונה הייתה: "היריות שקטלו את הנשיא קנדי ופצעו את המושל קונלי נורו על ידי לי הארווי אוסוואלד. הוועדה לא מצאה כל עדות לכך שאוסוואלד או ג'ק רובי היו חלק מקשר מקומי או חיצוני לרצוח את קנדי. לי הארווי אוסוולד, אדם שאיבד את שפיותו בהשפעת המרכסיזם, רצח את הנשיא לבדו, על דעת עצמו, ללא כל עצה או מידע מטעם זולתו".
הוועדה הוסיפה ש"אי אפשר לבטל מכול וכול את האפשרות שאנשים אחרים היו מעורבים בפרשה, אבל לא נמצאו לכך כל ראיות". היא לא מצאה כל קשר עקיף או ישיר בין אוסוואלד ורובי, ושום תימוכין לשמועות האומרות שהם הכירו זה את זה קודם לכן.
כדור אחד, שני נפגעים
זמן קצר לאחר הרצח כבר החלו לצוץ תיאוריות הקונספירציה, אך במהלך שנות ה-60 הן נותרו מתחת לפני השטח. הציבור קיבל את מסקנות ועדת וורן, שהתפרסמו בספטמבר 1964, וראה בהן תשובה משכנעת לכל ההשערות בדבר קשר וקנוניה. אולם עד מהרה החלו להישמע טענות כנגד דרכי עבודתה של הוועדה. התברר שרבים מחבריה היו עסוקים בענייניהם השונים, לא השתתפו בכל הישיבות ולא ניהלו כהלכה את הדיונים. החקירה כולה, כך נטען, נערכה בחיפזון ובחוסר יעילות, על מנת שהדו"ח יהיה מוכן לפני הבחירות לנשיאות ב-1964. המקטרגים הוסיפו שאחת המטרות החשובות של הוועדה הייתה להזים שמועות שונות בדבר אשמתם של בכירים בממשל, ולכן היא התמקדה בכל מה שיש בו כדי לחזק את הגרסה הרשמית – שאוסוואלד פעל לבדו ושרובי רצח אותו ללא כל סיבה – והתעלמה מכל פרט שסתר את הגישה הזאת.
גם מסקנותיה של הוועדה היו יעד למתקפה. וורן וחבריו, כך נטען, טעו הן באשר למספר הכדורים שנורו לעבר מכונית הנשיא, והן באשר למקורם. לפי מסקנות הוועדה, באירוע נורו שלושה כדורים – כולם מרובהו של אוסוואלד, שכאמור עמד בחלון הקומה השישית. אלא שמסרט שצילם באקראי צלם חובב בשם אברהם זפרודר, אפשר להגיע למסקנות אחרות לגמרי. בסרט, שהיה בידי הוועדה (וכיום רבים מטילים ספק באמינותו), נראה כאילו קודקודו של הנשיא נעקר ממקומו ומוטח לאחור. היו מי שמצאו בכך ראיה חותכת לכך שקנדי נפגע מכדור שהגיע מלפנים ומימין – ולא מאחור, מכיוון מחסן הספרים של אוסוואלד. פירוש הדבר הוא ששני כלי נשק, משני מקומות שונים, פגעו בנשיא, ומכאן שהיה קשר לרצוח אותו.
נקודת תורפה מרכזית במסקנות הוועדה נוגעת למסלולם של הכדורים: לפי וורן וחבריו, הכדור הראשון פגע בנשיא, פצע אותו, והמשיך ממנו אל המושל קונלי, שנפצע אף הוא; לאחר מכן הגיע הכדור השני שפגע בקנדי בצורה קטלנית. המפקפקים טענו שלא ייתכן שהכדור הראשון הצליח לגרום נזק כה רב, אך מחקרים שונים הראו שהדבר אפשרי.
הנתיחה שלאחר המוות הצמיחה תיאוריות משלה. היו שטענו כי הממצאים המופיעים בדו"ח הפתולוגי הרשמי זויפו. אחרים אף קבעו שהגופה שנבדקה כלל לא הייתה של הנשיא המנוח.
בשנים שלאחר מכן נכתבו מאות ספרים שכל מטרתם להפריך את מסקנות ועדת וורן, או לפחות להעמיד אותן בסימן שאלה. המחברים טענו שהם יכולים להוכיח שלא אוסוואלד רצח את קנדי, או שהוא לא עשה זאת לבדו. הדרישה הציבורית לקיום חקירה נוספת, מקיפה יותר, הלכה וגברה. סקרים שנערכו ב-1976, 13 שנה לאחר רצח קנדי, העלו שהדו"ח הרשמי על הפרשה אינו מקובל על כשני שלישים מהאמריקנים. 87 צירים בקונגרס תמכו בהחלטה שלפיה יש לחקור את הרצח מחדש, וחקירה כזו אכן נעשתה וקבעה שייתכן כי אוסוואלד היה חלק ממזימה מורכבת. לחשדם של האמריקנים כי האמת הוסתרה מהם, תרם גם מעטה הסודיות האופף עד היום חלק ניכר מן החומר של ועדת וורן. רק בשנת 2039 ייפתחו התיקים הגנוזים של הוועדה, ותוכנם ייחשף.
![]()
לא רק ספרים נכתבו בנושא: אחת היצירות הידועות ביותר שעסקו ברצח קנדי היא סרטו שובר הקופות של הבמאי אוליבר סטון, 'JFK תיק פתוח' (1991), בכיכובו של קווין קוסטנר. מטרתו של סטון הייתה להראות את כל נקודות החולשה בדו"ח וורן, וזאת דרך סיפורו האמיתי של תובע מחוזי בניו-אורליאנס, שהגיע למסקנה שהאחראים לרצח הם כמה אנשי ימין מוכרים בעירו. במציאות לא הצליח התובע הנ"ל להוכיח את טענותיו בפני חבר מושבעים, אולם סטון מציג אותו כגיבור שלחם לחשיפת האמת. הסרט עורר חילוקי דעות בארה"ב, כאשר רבים מצאו את טענותיו של סטון משכנעות, ואחרים לא התרשמו מהן כלל.
עוז יעוז נגד רוצחי קנדי
![]()
רצח הנשיא האמריקני הסתנן גם לספרות הילדים הישראלית, בדמות הספר 'עוז יעוז נגד רוצחי קנדי' (1965). המחבר הוא עידו סתר – שבמציאות היה שמו חזי לופבן, עיתונאי בעל קשרים עם המוסד. ושם אני שמעתי לראשונה על רצח קנדי.וגם נתקלתי שם לראשונה בשם "ג'ון קנדי " בכלל.
"המכונית המשיכה בנסיעה", מתאר הסופר את יום הרצח. "ככל שהלכה והתקרבה אל הצומת, הלכו שורות המריעים ופחתו. אשתו של מושל טקסס פנתה אל הנשיא מן המושב הקדמי ואמרה: 'אינך יכול לומר כי דאלאס אינה ידידותית כלפיך היום'. "ואז, לפני שהנשיא הספיק להשיב, נשמעה ירייה. דאלאס הייתה מאוד בלתי ידידותית. הנשיא נפגע בצווארו, מאחור. הוא צנח ללא אומר על ברכי ז'קלין".
לפי עלילת הספר, מפקד השירותים החשאיים של סין, גנרל סונג, הוא זה ששלח את המתנקש. במקביל היה אמור להירצח גם המנהיג הסובייטי חרושצ'וב, מה שיוביל למלחמת עולם שלישית – שלאחריה יכבשו הסינים את העולם. הסוכן הישראלי הכול-יכול עוז יעוז מגלה את המזימה, ואף שאינו מצליח למנוע את רצח קנדי, הוא מונע את רצח חרושצ'וב ואת ההשתלטות הסינית. הסיפור הדמיוני הזה הוא למעשה וריאציה של רעיון 'הסכנה הצהובה', שהעסיקה רבות, אז כמו היום, את סופרי הריגול.
נקמה תוביל למלחמה
המחלוקת סביב נסיבות הרצח נמשכת במלוא עוזה עד עצם היום הזה. חמישים שנה לאחר שנורו היריות, ארה"ב עדיין לא השתחררה לחלוטין מהסיוט. מעריכים שרק עד 1993 פורסמו למעלה מ-2,500 ספרים על הנושא, ועוד אלפי מונוגרפיות ומאמרים. 95 אחוזים מתוך כל הז'אנר הספרותי המשגשג שנוצר, מכוונים למסקנה שהרצח היה קנוניה, ולא מעשה של מתנקש בודד. כפירתם בגרסה הרשמית מתבססת על הסתירות הרבות שהתגלו בהצהרותיהם של אנשי הממשל ביחס לשני מעשי הרצח – של קנדי ושל אוסוואלד – וכן על עדויות שונות. רובם של מחברי הספרים בנושא הגיעו למסקנה שהיו לפחות שני רוצחים, ואחרים גרסו שבהתנקשות נטלו חלק פעיל שלושה או ארבעה משתתפים. גם דעת הקהל בארה"ב נוטה יותר ויותר לכיוון הזה: סקרים שנערכו ב-2003 וב-2004 מצאו ששלושה מכל ארבעה אמריקנים סבורים שקיימת קונספירציה או הסתרה של עובדות סביב רצח קנדי.
אם לא אוסוואלד, מי כן רצח את הנשיא, או לפחות יזם את ההתנקשות? כאן כבר נחלקים החוקרים והכותבים השונים לשלל תיאוריות והשערות, מוכחות יותר או פחות. אחת הפופולריות שבהן מטילה את האחריות על פידל קסטרו. לקסטרו היו סיבות טובות לעשות דבר כזה: הרי גם קנדי מצדו שלח את הסי-איי-אי לשלל ניסיונות התנקשות במנהיג קובה, כולל אפילו הרעלת הסיגרים שלו, והורה לצבא ארה"ב לפלוש ל'מפרץ החזירים' הקובני. לפי ביוגרפיות של לינדון ג'ונסון שפורסמו אחרי מותו, גם הוא האמין שקסטרו קשור לרצח. עם זאת, ג'ונסון לא השתמש באירוע כעילה לפעולה כלשהי נגד קובה, מחשש שהדבר יוביל למלחמה גרעינית עם ברית המועצות.
היום אנחנו יודעים שגם פידל קסטרו האמין שרצח קנדי היה תוצר של קונספירציה מורכבת, אלא שלדעתו כוונה המזימה הזו כנגד קובה.
![]()
"זה מוזר מאוד", כך אומר קסטרו באוטוביוגרפיה שלו, שנכתבה בידי איגנסיו ריימונט, על דו"ח וורן. "בגלל ההתמחות שרכשתי בירי מדויק, איני יכול להעלות בדעתי מצב שבו יורים ירי מהיר ומדויק בעזרת כוונת טלסקופית. כשאתה יורה בעזרת כוונת טלסקופית, המטרה אובדת לאחר הירי. אתה מכוון אל צלחת שנמצאת במרחק של 500 או 600 מטר, ועם התנועה שנגרמה בגלל הירייה, אתה מאבד את הפוקוס על המטרה ואתה חייב למצוא אותה פעם נוספת. לאחר הירייה אתה צריך לטעון, ואז עליך לחפש שוב את המטרה ולירות. לחפש מטרה שנמצאת בתנועה באמצעות כוונת טלסקופית, זה דבר קשה מאוד. לירות שלוש יריות מדויקות כל כך בתוך שניות ספורות, זה נראה בעייתי מאוד.
"ריימונט: אתה סבור שהיו כמה יורים?
"קסטרו: אני לא יכול להסביר לעצמי כיצד אדם אחד ירה את כל היריות האלה (…) מהניסיון שלי איני יכול אלא לומר שהתיאור הרשמי של הרצח פשוט אינו אפשרי (…) העניין השני הוא של רצח אוסוואלד. אוסוואלד היה בכלא, והנה הופיע אותו ג'ק רובי, אותה 'נשמה צדקנית ואצילה' שהרצח עורר בה כאב רב כל כך, והוא הורג את אוסוואלד לעיני המשטרה ומצלמות הטלוויזיה. אינני יודע אם דבר כזה קרה אי פעם במקום אחר.
"ריימונט: אז אינך מאמין לגרסה הרשמית?
"קסטרו: נכון, אינני מאמין כלל לגרסה הרשמית על האופן שבו אוסוואלד ירה (…) תדע, אוסוואלד ניסה לבוא לכאן, והיות שהאנשים שלנו היו חשדניים מאוד הם אמרו לו 'לא'. כעת תאר לעצמך שהטיפוס הזה היה בא לכאן, ולאחר מכן חוזר לשם וימים אחדים לאחר מכן הורג את קנדי, לאחר ביקור בן שבוע בקובה. הייתה שם תוכנית לא רק נגד קנדי, אלא גם נגד קובה (…) מה פתאום ניסה האיש הזה לבוא לקובה? (…) אלה דברים מוזרים ביותר, והם מזינים ובצדק את כל החשדות ואת הרעיון שהייתה איזו קונספירציה. אבל אין לי ראיות,
האם חרושצ'וב עשה זאת ?
הסובייטים נמצאים גם הם ברשימת החשודים העיקריים. לחרושצ'וב מנהיגם הרי הייתה סיבה טובה לנטור טינה לקנד לאחר מבר קובה שכמעטהביא למלחמה גרעינית בין המעצמות.
אחת מתיאוריות-המשנה מרחיקה לכת ואומרת כי האדם שנעצר בחשד לרצח קנדי כלל אינו לי אוסוואלד, אלא מתחזה שהגיע מרוסיה. אוסוואלד ה'אמיתי', כך נטען, נשאר בברית המועצות, בעוד סוכן הנושא את תעודותיו נשתל בארה"ב. הסופר הבריטי מייקל אדאוס, שאחד מספריו עוסק בתיאוריה הזו, אף מצא סימוכין פיזיולוגיים: ראשית, כך לדברי אדאוס, הרישומים מוכיחים כי הרוצח שנעצר היה גבוה בכמה סנטימטרים מלי אוסוואלד; שנית, לאוסוואלד הייתה צלקת מאחורי אוזנו, בעוד אצל רוצחו של קנדי לא נמצאה צלקת כזאת; ושלישית – על ידו של אוסוואלד האמיתי היו שלוש צלקות, ואילו לרוצח היו שתיים בלבד. יש רק בעיה אחת: בדיקות גנטיות שנערכו בגופתו של אוסוואלד בעקבות הטענות הללו, הראו שאכן הוא האיש השוכב בקברו, ולא מתחזה כלשהו.
התיאוריות בדבר מעורבות סובייטית ברצח מצאו להן אוזן קשבת לא רק בקרב אזרחי ארה"ב, אלא גם אצל רוב מנהיגי מדינות מזרח אירופה. שלטונות מוסקבה העדיפו שלא להכחיש אותה באוזניהם, אלא לשמור על שתיקה רבת משמעות. אדם ששימש ארכיביסט של הקג"ב הודה לימים כי ברית המועצות הייתה אחראית בעצמה להפצת תיאוריות קונספירציה לגבי רצח קנדי, כדי לפגוע באמינות הממשל האמריקני. בין השאר האשימו שלוחיה את בכיר הסי-איי-איי הווארד האנט, שהיה בדאלאס באותו יום. האנט מצדו כמובן הכחיש בתוקף, והאשים בכירים אחרים, כמו סגן הנשיא לינדון ג'ונסון, כי הם שהיו מעורבים ברצח (סקרים שנערכו בשנים האחרונות הראו כי כ-20 אחוז מהאמריקנים חושדים שג'ונסון היה מעורב ברצח, במטרה להתיישב על כס הנשיא). מקורבים של האנט האשימו גם את ג'ורג' בוש האב, שבאותה תקופה היה קשור לסי-איי-איי, וטענו כי יזם את הרצח כדי להגן על אינטרסים כלכליים פרטיים שלו. כך שאם הסובייטים רצו שבמסדרונות וושינגטון ישררו חשדנות ואי אמון, המטרה הושגה לפחות באופן חלקי.
האם "המוסד" רצח את קנדי ?
![]()
וכמו בכל אירוע מסתורי המתרחש על הגלובוס, גם במקרה של רצח קנדי נמצא מי שיאשים את ישראל. דוד בן-גוריון, שמעון פרס וממשלת ישראל, כך נטען, הם האחראים לחיסולו של הנשיא האמריקני. לפי תיאוריה זו, הישראלים השתמשו במאפיה ובג'ק רובי כדי לסלק מהדרך את קנדי, מאחר שהנשיא האמריקני לחץ לעצור את פעילות הכור הגרעיני בדימונה. המתנקשים שביצעו את הירי הגיעו מקורסיקה וגויסו בידי לא אחר מאשר יצחק שמיר, אז האחראי במוסד על התנקשויות ביבשת אירופה. את הטענות הללו העלה בין היתר מרגל האטום מרדכי ואנונו לאחר שחרורו מהכלא, והן הופצו על ידי קולינס פיפר, אנטישמי ידוע.
ברי חמיש, חוקר קונספירציות שנודע בתיאוריות שלו לגבי רצח יצחק רבין, מאמין גם בקשר ישראלי סביב רצח קנדי. לדבריו, ההוכחה לכך היא שג'ון קלי, אדם שלפי אחת התיאוריות הפעיל את אוסוואלד, היה פעיל בחברה לעידוד מסחר בז'נבה, ואותה חברה – כך לפי חמיש – לא הייתה אלא משרד כיסוי שהקים המוסד לצורך ביצוע פעולות חשאיות. "פיפר לא נשמע לי כאנטישמי, ואני מסוגל לזהות אנטישמים", אמר לי חמיש בעבר. יצוין כי במאמריו של פיפר חוזרת הטענה כי ישראל היא ישות שמעוניינת להחריב את העולם.
למאפיה האמריקנית, שמוזכרת שוב ושוב בתיאוריות השונות, הייתה לכאורה סיבה טובה לכעוס על הנשיא: הבוסים שלה סייעו לג'ון קנדי ולמשפחתו, וציפו בתמורה להעלמת עין מצד רשויות האכיפה. במקום זאת פתח התובע הכללי רוברט קנדי, אחיו של הנשיא, בשורה של חקירות נגדם. זו הייתה כפיות טובה, ובמאפיה לא סולחים על התנהגות כזו. ב-2006 אף דווח כי בידי האף-בי-איי הייתה עדות של איש המאפיה הבכיר קרלו מרסלו, שהודה במעורבות ברצח קנדי.
סרק, סרק
![]()
מעבר לתיאוריות הקונספירציה ה'מרכזיות' הללו, יש עוד רבות אחרות, ידועות פחות, שמטילות את האחריות לרצח על שלל גורמים: מתנגדי קסטרו הקובנים, שזעמו על סירובו של קנדי לעזור להם; אילי נפט שחששו ממסים שיטיל עליהם הנשיא, ולכן חיסלו אותו בטקסס, הטריטוריה הביתית שלהם; ראש האף-בי-איי ג'ון אדגר הובר, ששנא את משפחת קנדי ולאחר הרצח עשה כמיטב יכולתו להפריע לחקירה; אנשי סי-איי-איי שקנדי הפריע לפעולותיהם; ריצ'רד ניקסון, שביקש לנקום על הפסדו בבחירות; ואפילו ז'קלין קנדי, שזעמה על הבגידות הבלתי פוסקות של בעלה בה. לפי התיאוריה הזו, גברת קנדי נעזרה בבעלה לעתיד, המיליונר אריסטוטל אונאסיס, כדי לחסל את הנשיא.
ואם כבר הולכים למחוזות הדמיון, הם לא מסתיימים כאן: ספר שראה אור ב-75' טען שאוסוואלד הצטווה לירות לעבר הנשיא במסגרת מה שהוא חשב שתהיה התנקשות-סרק. המשימה שניתנה לו הייתה לירות באופן לא מדויק, על מנת להביך את השירות החשאי ולחזק את השמירה על קנדי מכאן ולהבא. כדוריו של אוסוואלד לא פגעו בנשיא, אך משלחיו דאגו שבאותו זמן יפעל רוצח נוסף, והמתנקש המדומה יהפוך שעיר לעזאזל. וישנו גם מהנדס בשם ג'ורג' תומסון, שקבע כי באירוע נורו לא פחות מ-25 יריות. מספר ההרוגים היה לדבריו חמישה, בהם השוטר טיפיט שבכלל ישב בלימוזינה והתחזה לקנדי. הנשיא עצמו נשאר בחיים ונצפה מאוחר יותר בשלל אירועים, כמו יום הולדת לטרומן קפוטה.
המשותף לרבים ממפתחי הקונספירציות הוא האשמת הגורמים העלומים שמאחורי הרצח בחיסול שיטתי של כל מי שעלול לחשוף את המזימה. נטען שבמהלך השנים 63'-73', לא פחות מ-103 בני אדם שהיו קשורים איכשהו להתנקשות או לחקירה מתו בנסיבות משונות. למרבה הפלא, רוב העדים המרכזיים למעשה הרצח נותרו חיים ופעילים מאוד. יתרה מכך: סביר להניח שהקושרים יהיו מעוניינים לרצוח את מי שחושף בציבור את האמת, ובכל זאת איש מהכותבים הרבים על הקונספירציה לא הפך יעד להתנקשות. מה שכן, רבים מהם האשימו זה את זה בהפצת דיסאינפורמציה בשירותם של גופי הביון האמריקניים או הקג"ב. כאמור, ייתכן שדווקא הטענה האחרונה הייתה מעוגנת במציאות.
לא רק מחברי תיאוריות צצו לאורך השנים, אלא גם נוטלי אחריות. כמה וכמה אנשים הודו – חלקם מול מצלמות הטלוויזיה – כי היו קשורים לרצח קנדי, או אפילו רצחו אותו בעצמם. כל אחד מהם סיפר על קבוצה אחרת שבשמה פעל, והגרסאות הללו מעולם לא חפפו זו לזו.
לא לסלבריטאים בלבד
אף שכמה מהתיאוריות הן מפורטות עד להדהים, וכוללות שמות עדים וראיות מצולמות מהזירה, תשובה ברורה ומוחלטת לשאלה אם הייתה קונספירציה אינה בנמצא, גם לא חמישים שנה לאחר הרצח. מומחים שונים ביצעו מחקרים מדוקדקים והגיעו למסקנות סותרות, והמתבונן מהצד יתקשה להחליט למי מהם להאמין. אחרי קריאת כעשרים ספרים בנושא, שכל אחד מהם מציע תיאוריה שונה, אני יכול להעיד שרבים מהמחברים מפגינים ידע נרחב ויכולת ניתוח ומצליחים לשכנע שבידם אכן נמצא הפתרון האמיתי – עד שמופיע הספר הבא, ובו תיאוריה אחרת, עדים אחרים וממצאים אחרים.
![]()
ב-2006 פרסם ההיסטוריון מיכאל קורץ את הספר
The JFK assassination debates: lone gunman versus conspiracy. לאחר מחקר יסודי של העובדות ושל התיאוריות, מגיע קורץ למסקנה שהייתה קונספירציה, אך כיום כבר אין דרך לעמוד על פרטיה.
![]()
מנגד, שנה לאחר מכן פרסם המשפטן המפורסם וינסנט בוגלוזי את הספר Reclaiming History , שהקיף 1,600 עמודים ועוד דיסק ובו למעלה מאלף עמודים של הערות שוליים. מסקנתו הייתה שהרצח בוצע על ידי אוסוואלד לבדו, ולא הייתה שום קונספירציה. הספר הזה זכה בפרס אדגר כ'ספר הפשע האמיתי הטוב ביותר של השנה'.
כיום, גם אם מישהו יטען שהוא עצמו היה חלק מקונספירציה ואף יספק הוכחות לכך, קולו ייעלם בין העשרות שכבר הודו ברצח קנדי. כמות המידע העצומה שהצטברה לאורך השנים כמעט אינה מאפשרת לברור את מה שחשוב, ולהניח בצד את הטפל. דיויד פרי, אחד הידועים שבין חוקרי הקונספירציה, טוען שלא פחות מ-75 אחוז מכלל העובדות שהובאו לגבי הרצח הן שגויות ומזויפות. לדבריו, אפילו אם נניח שרק חלק מהספרים שפורסמו בנושא מתבססים על טענות נכונות, המשמעות היא שלפחות שלושים אנשים ירו בקנדי מארבעה בניינים שונים, ולפחות עוד מאה בני אדם היו מעורבים ברצח. הרי לא כולם יכולים להיות צודקים, אומרים מבקרי התיאוריות.
דווקא זו טענה חלשה. אולי האמירה המבודחת-למחצה בדבר ירי מכמה רובים שונים ומזוויות שונות, היא הקרובה ביותר לאמת? האם ייתכן שבאותו יום יצאו לדרך כמה מבצעי התנקשות בנשיא – מבצעים שלא היו תלויים זה בזה, למעט העובדה שאוסוואלד היה קשור בדרך כלשהי לכולם? אוסוואלד הרי הספיק בחייו ליצור קשרים עם גורמים שונים ומנוגדים – קג"ב, סי-איי-איי, המאפיה, תומכיו של קסטרו ומתנגדיו. האם ייתכן שהוא פנה אל כל אחד מהם והצליח לשכנע אותו ליטול חלק במזימה שלו נגד קנדי, בלי שאחת מאותן קבוצות תדע על חברתה?
לפי רוב תיאוריות הקונספירציה, אוסוואלד לא היה אלא בובה עלובה בידי כוחות כבירים. אולם אפשר גם לשער שהאיש, שהיה קשור לכל כך הרבה ארגוני ביון ופשע, לא רקד לחלילו של אף אחד מהם, אלא פעל לחלוטין משיקוליו שלו. ייתכן שסבל מפיצול אישיות, מה שיסביר חלק מהסתירות בהיסטוריה שלו, ועדיין – הוא, האיש הבודד, יכול להיות הדמות המרכזית ברצח קנדי.
הרבה מתיאוריות הקונספירציה שהושמעו בארה"ב מבטאות פחד מקבוצה כלשהי – הסובייטים או ארגוני הפשע, למשל – ומכאן האשמתה ברצח. תיאוריות אחרות משקפות את גל האנטי-ממסדיות של שנות ה-60 (שהתחזק מאוד בשנות ה-70, בעקבות פרשת ווטרגייט וגילויים שונים על פעולות לא חוקיות ולא מוסריות של גופי הביון האמריקניים). אך מעבר לכך, כולן מבטאות חוסר אמונה מוחלט באפשרות שאדם אחד, איזה מין אוסוואלד אנונימי כזה המחזיק רובה בלבד, יכול לחולל שינויים כה גדולים בסדרי עולם ובהיסטוריה; לשם כך נדרשת הרי קבוצה שלמה של אנשים בעלי תפקידים בכירים ועוצמה רבה.
בתפיסה הזו יש מעין אליטיזם וזלזול ביכולת של האינדיבידואל שאינו סלבריטאי לשנות את פני ההיסטוריה. תופעה דומה אפשר היה לראות גם לאחר רצח רבין, כאשר חלק ניכר מתיאוריות הקונספירציה התאמצו לקשור את ראש השב"כ כרמי גילון או שר החוץ שמעון פרס למעשה. מפתחי הקונספירציות האלו הולכים בדרכו של התיאורטיקן המרכסיסטי פלכנוב, שקבע כי ההיסטוריה אינה ניתנת לשינוי כתוצאה ממאורעות קטנים ופעולות אינדיבידואליות, וכי היא מושפעת רק מפעולותיהם של המונים. המציאות הקודרת מוכיחה אחרת: אוסוואלד הראה לכולם שלפעמים די באדם אחד וברובה אחד כדי לכתוב מחדש את דברי ימיה של אומה.
![]()
נספח :רשימת הספרים בעברית של ועל ג'ון קנדי ,משפחתו,יריביו והיסטוריות חלופיות שלו.
ספר מאת ג'ון קנדי
![]()
ג'ון פיצג'רלד קנדי אומץ ופוליטיקה / תל-אביב : מסדה, 1960ת ספרים על חייו של ג'ון קנדי ![טרפדת 109 ג'ון פיצג'רלד קנדי]()
| רוברט ג' דונובן טרפדת 109 : ג'ון פ' קנדי במלחמת העולם השניה / עברית – ע' נוף (תל אביב ספיח, (1963). |
|
תאודור הרולד ויט הדרך לבית הלבן / תרגם שמעון אבידל תל אביב : עם הספר, תשכ"ב 1962.
אלי אבל טילים בקובה : מאבק קנדי-חרושצ'וב, אוקטובר 1962 תרגום שלמה גונן תל אביב מערכות, 1968
רוברט, פ. קנדי איך נמנע העימות : משבר קובה 1962. / עברית מירי אליאב תל אביב עם עובד 1970
ספר על משפחת קנדי
פרד ספרקס ירח הדבש של 20.000.000 דולאר : ז'אקלין קנדי ואונסיס בשנה הראשונה לנשואין תל-אביב : בוסתן, 1970
היריבים של ג'ון קנדי.
מה חשבו שלושת היריבים הגדולים על קנדי ניקסון האמריקני ,חרושצ'וב הסובייטי וקסטרו הקובני על אישיותו ופעילותו?הספרים הבאים נותנים את התשובה.
ניקיטה חרושצ'וב חרושצ'וב מעלה זכרונות עם מבוא, דברי פרשנות והערות מאת אדוארד קרנקשאו; ערך והתקין לדפוס סטרוב טאלבוט ; תרגם מאנגלית אביעזר גולן תל אביב : הוצאת עדי, מהדורת ידיעות אחרונות 1971
פידל קסטרו, ואיגנסיו רמונט פידל : אוטוביוגרפיה / מספרדית יורם מלצר תל-אביב : ידיעות אחרונות 2007..
ריצ'רד מ. ניקסון מנהיגים : האישים הגדולים של המאה ה-20 שעיצבו את פני העולם המודרני. תרגם אריאל שמעון לופט ,הרצליה ,הוצאת ע.נרקיס ,2007
רוברט ל.סניידר ופ.ב. מוריס כאן רגש העולם : גדולי העתונאים מספרים על המאורעות שזיעזעו את העולם (1793-1961 : עברית יהושע טן-פי אחיאסף, 1969.
המהדורה השנייה של ספר זה כוללת פרק מסיים על רצח קנדי.
ארנון מגן זה קרה ביום : 32 מאורעות בתולדות העמים / [תל אביב] : הקיבוץ המאוחד 1978 כולל פרק על רצח קנדי . ,
![]()
אמיל פוירשטיין רציחות פוליטיות במאה ה-20 : עשרים פרשיות רצח נודעות, ירושלים : כתר, 1986 .
כולל פרק על רצח קנדי.
,
ספרים על הנשיא קנדי ומדינת ישראל
עפר מזר בצלו של הספינקס : גמאל עבד אל-נאצר והתהוות היחסים המיוחדים בין ארצות-הברית לישראל / תל אביב : משרד הבטחון – ההוצאה לאור, תשס"ג 2002
,
זכי שלום בין דימונה לוושינגטון : המאבק על פיתוח האופציה הגרעינית של ישראל 1960-1968 / [קריית שדה-בוקר] : מכון בן-גוריון לחקר ישראל הציונות ומורשת בן-גוריון, תשס"ד 2004.
אברהם בן-צבי, מטרומן ועד אובמה. : עלייתם וראשית שקיעתם של יחסי ארצות הברית-ישראל / תל-אביב : ידיעות אחרונות, ספרי חמד, 2011.
ספרות יפה על רצח קנדי:
כמה מהחוקרים הבדיוניים שחקרו את רצח קנדי וחשפו את הקונספירציה שמאחוריה כוללים את הסכן החשאי הישראלי מר.נ.ר 9 ,עוז יעוז ומפקח המשטרה האמריקני קולומבו.הנה הספרים הקיימים בנושא זה בעברית:
עידו סתר ( שם בדוי של חזי לופבן ) עוז יעוז נגד רוצחי קנדי /איורים מ.אריה ,הוצאת נחום טברסקי ,1965 , ..
![]() .
צ'רלס מק'קרי דמעות של סתיו / מאנגלית נורית לוינסון תל-אביב : א. ניר, תשס"ו
תקציר : הסוכן החשאי פול כריסטופר חושב שהוא יודע מי יזם את רצח ג'ון פ. קנדי. אך התיאוריה שלו מאיימת על מדיניות החוץ של ארה"ב והוא מקבל הוראה להפסיק את חקירתו. הוא מתפטר מהסי איי איי ויוצא למסע שלוקח אותו מפריז לרומא, לציריך, לקונגו ולסייגון.
סטיבן הנטר .הכדור השלישי / עברית שרית פרקול [קרית-גת] : קוראים, תשע"ג 2013 ,
תקציר :"מעיל מוכתם בחומר לניקוי רובים מתגלה בחדר המעליות בדאלס-טקס, הבניין שמול מחסן הספרים של טקסס, ממנו ירה לי הארווי אוסוואלד בג’ון פ. קנדי, נשיא ארצות הברית. אירוע טריוויאלי, חסר משמעות, שמשום מה ממשיך להדהד ואיננו מרפה. בוב לי סוואגר – מתבקש לסייע לשירות החשאי למנוע התנקשות בנשיא ארצות הברית. סוואגר רותם את כישרונותיו המיוחדים לפתרון תעלומות ולעשיית הצדק.
קנדי בקולנוע
תומס אלזסר , בועז חגין - זיכרון, טראומה ופנטזיה בקולנוע האמריקני / רעננה האוניברסיטה הפתוחה
: , תשע"א 2010-תשע"ב 2012.
כולל פרק על תיאורית הקשר נגד קנדי בקולנוע האמריקני.
מדע בדיוני על ג'ון קנדי ומשפחתו
גרגורי בנפורד נופזמן / עברית – ג'יאנה פראניו ויגאל צמח ירושלים : כתר, 1984.
![]()
מריו פוזו קנדי הרביעי / עברית עדית פז תל-אביב : שלגי, 1991
בעתיד אדם נוסף ממשפחת קנדי מצליח להיבחר לנשיאות.האם ישאר בחיים או ירצח כמו קודמו? מותחן פוליטי עתידני שתיאר נשיא עתידני של ארה"ב ממשפחת קנדי ואת הירצחו תוך כדי מאבק בטרוריסטים בין לאומיים.
![]()
סטיפן קינג – 22/11/63 : [מה היה קורה אילו יכולתם להחזיר את הגלגל לאחור?] / מאנגלית: רוני בק בן-שמן : מודן, 2012.
.
ג'ון קנדי בקומיקס העברי
ג'ון קנדי מופיע בקומיקס עברי אחד שאותו כתב פנחס שדה בשם הבדוי "א.אסיאל "
תגליתו המסתורית של דוקטור יוסף ק. כתב "א. אסיאל " ואיירה אלישבע נדל הארץ שלנו כרך יא , 1960 חוב' 27-46 ב-20 חלקים. ,
סיפורו של מדען המגלה נמלים ענקיות תוצר קרינה רדיואקטיבית ליד הכור האטומי בנגב ומגלה שמבשרן אפשר להכין תרופה לסרטן . עם תרופה זאת הוא משכנע את מנהיגי העולם ג'ון קנדי מלכת בריטניה אליזבת השנייה את מנהיג צרפת דה גול את מנהיג ברית המועצות חרושצ'וב להתפרק מנשקם הגרעיני לכרות שלום ואפילו המנהיג המצרי נאצר ( דמות סימפטית וחיכנית ביותר בסיפור ) משתכנע לחתום על חוזה שלום עם ישראל.
|
. |
. 
